הקריינים ממפעל הקריינות של רפי ורותי.
במפעל הקריינות ישנו צוות קריינים, בנוסף לאנשי ההפקה והבמאים שמסביב.
וחלק מהם נכיר לכם כאן.
ההסטוריית הקריינים שלנו החלה מקריין אחד ומיוחד, ושמו:
לודוויג.
הכינוי שמכנים אותו הוא ”לודוויג ואן בטהובן”. והאמת, שזה שם המשפחה שלו...
רפי ואני המצאנו שהוא משושלתו של המלחין המפורסם לודוויג ואן בטהובן.
זה התחיל כשהתחלנו לעשות קולות של קריין דמיוני עבור הסיפורים שהיינו ממציאים, כדמות צדדית כזאתי שלא נראית...
אבל זה הפך אותנו ליצירתיים יותר, ולכן החלטנו לתת לו אישיות. ממש דמות!
לודוויג הוא הקריין של העלילות אצלינו בסיפורים. הוא כביכול המספר של הסיפורים שלנו, והוא צרפתי...
יש לו מבטא מיוחד (דמיינו מנגינה צרפתית שמתנגנת ברקע בזמן שאתם קוראים את השורות הללו...) של צרפתי אמיתי. (אני אוהבת את המבטא הצרפתי... הוא כזה חמודדד)
כמה נקודות היכרות על לודוויג שלנו:
הוא מאופיין באלגנטיות של צרפתי קלאסי, לובש בגדים קלאסיים של שנות הארבעים / חמישים, עם כובע ברט לראשו.
יש לו שפם מסולסל של צרפתים, ואוהב מאכלים מסורתיים לעדה שלו. (בעיקר ״אסקרגויים״)
יש לו מסעדה פרטית בפריז שבצרפת, והוא כרגע בארץ ישראל כי הוא עובד במפעל הקריינות של רותי ורפי.
הוא נשוי לרונדה ואב ל-2 ילדים תאומים (בן ובת), הקרויים ”הילדים המזוקנים”...
בנוסף לאלגנטיות של לודוויג, הוא גם מאוד פזיז ומגושם... מה שהופך אותו למצחיק.
הוא מתרגז במהירות, וכשהוא מתרגז הוא ממלמל משפטים בצרפתית שאף אחד במפעל הקריינות לא מבין...
המשפט הכי תדיר שלו: ״הלורמאלאגז׳ו״.
הוא מאוד אוהב את עבודתו בתור הקריין הראשי. עד כדי כך שהוא מוכן להכין מלכודות עבור חבריו לעבודה, הקריינים הנוספים (יש לנו קריינים מכל מיני עדות.. אתם תיראו בהמשך בע”ה ב”נ), ולכהן בתפקידם שלא כהוגן. הוא טיפוס מאוד תחרותי...
ולסיכום - לודוויג הוא מצחיק ומלא באנרגיה.
בטהובן
זהו אחיו הגדול של לודוויג.
בטהובן גם הוא קיבל כינוי של אותו מלחין קלאסי... ושם המשפחה שלו מתנגש עם שמו המקורי: ״בטהובן ואן בטהובן״.....
בטהובן הוא צרפתי במקור, אך הוא עבר לגור במהלך חייו באיטליה. ומבטאו הפך עם הזמן להיות יותר איטלקי מאשר צרפתי.
אז אנחנו קוראים לו ״הקריין האיטלקי״.
הוא אוהב מאכלים איטלקיים, ואוהב כל תרבות איטלקית. אחרים כבר יחשבו עליו שהוא איטלקי מלידה, מירוב שהוא נכנס ממש עמוק לתוך ״עולם האיטליה״...
אבל בכל זאת, הוא אחיו של לודוויג... ומנהגי ביתו הם חשובים לו לא פחות.
גם הוא עלה לארץ בעקבות אחיו, כדי לעבוד במפעל הקריינות של רפי ורותי.
הוא משמש כמחליפו של לודוויג בימים שלודוויג לא נמצא.
בטהובן הוא אדם מתון יותר, שקט באופיו ויש לו מבט מתחכם של אדם שנון ועשיר בידע.
הוא אינו פזיז כמו אחיו הקטן... להיפך, הוא מנסה עד היום לחנך את לודוויג למתינות אך שום דבר לא יוצא לו מזה...
וכן, האחים עדיין מתנהגים כמו אחים בכל מצב ועניין. לעיתים הם גם מגיעים למריבות שטותיות באמצע יום צילומים, שזה די מביך.... אבל נו... כמו שאומרים... אחים.
פינג
שמו המלא הוא: ״פינג סאן-צ׳אנג״.
הוא הקריין הסיני.
וכמו כל סיני גם לו יש מנהגים ייחודיים רק לו,
הוא מדבר בעיקר בסינית.
מאכל אהוב: אורז.
הוא מומחה בכל אומנויות הלחימה הסיניות והיפניות למיניהן, הוא יכול להיות לוחם מעולה.
ההתנהגות שלו שלווה ורגועה, הוא לעולם לא נכנס לפאניקה, והבעות פניו חדות למראה.
הוא מתון וסבלני, ורודף שלום.
המשפט שלו: ״קוני-צ׳יוואה״.
הקריין החנון
אין לו שם ספציפי, אך הוא זכה לכינוי ״הקריין החנון״.
ולמרות שזה טיפה מעליב - הוא דווקא נהנה מזה.
הוא טיפוס ידידותי ושמח. מלא באהבה לזולת ושמח בחלקו תמיד.
הוא חכם מאוד, ואוהב ללמוד הרבה.
יש בו גם תמימות מיוחדת כזאתי, הוא לא רואה רוע באנשים.
גם אם ידברו עליו דברי גנאי מול הפרצוף הוא יקבל זאת כבדיחה, או שאפילו לא ישים לב בכלל שמדובר אכן עליו….
הוא וותרן, מכיל ומקבל כל אחד באשר הוא.
Comments