היצורים הללו הם המצאה שבאה כתוצאה ממשחקי תופסת שפעם היינו משחקים בשכונה כשהיינו קטנים, היינו משחקים "תופסת מחיצות לחיים" - מי שנפס הוא מי שהצלחתי למחוץ לו את הלחיים, לרוב זה היה אח שלי (רפי)... מאז המצאנו את היצור החמוד - יצור קטן עם עיניים ענקיות, חמוד - פשוטו כמשמעו. אבל לא ידענו לתאר לעצמינו איך הוא באמת ייראה...
בהמשך אותה השנה, קיבלנו השראה מהלומינים - מהמותג "מוגובי", (שגם הוא עצמו, אגב, נמצא אצלינו במשחקים.. עוד מעט ארחיב גם עליו..) הם היו חיות המחמד שלהם. ואנחנו המצאנו משהו דומה להם, בהשראתם.. רק בלי פרווה, והפנים שלהם שונות מאוד מהפנים של הלומינים, וכן גם מבנה הגוף. לאט לאט הצטיירה לנו הדמות החדשה של היצור החמוד, והוא הלך והתפתח משם כדמות עצמאית משלנו.
היצורים החמודים (הקפצנים הפאדיפאיים) גרים אצל רותי ורפי (אצלינו) בבית. הם חיות המחמד שלהם. והם כאלה מתוקים, שרותי אוהבת למחוץ אותם כל כך חזק... עד שלפעמים הם........ מתפוצצים...... והם הופכים לשלולית צבעונית ומתוקה :)
בהגיעם לגיל 10 שנים, היצורים הללו מקבלים יכולת הגנה עצמית הנקראת מחיצה. יצורים מוחצים יכולים להחזיר חזרה, או לנקום, או בקיצור - יכולים להגן על עצמם באמצעות הכוח שקיבלו.
הם כבר לא עדינים כמו לפני הגיעם לגיל 10.
המצאנו שהם יצורים דרום אמריקאים המצויים בדרום אמריקה, ביערות קטנים ומבודדים המצויים הרחק מסביבה קוצנית או טורפת.
היצורים הללו הם כגודל גור כלבים. הם אינם גודלים בגודל, אך בגיל הם גודלים מידי שנה.
גודל קפצן פדיפאי שנולד - הוא יותר קטן מכף היד, ואז הוא גודל מידי שנה קצת עד גיל 5 שנים, ואז הגדילה שלו מפסיקה. הוא אמנם ממשיך לגדול עם השנים ולהתבגר, וכשהוא מתבגר - יש לו יכולת עצמית להגן על עצמו באמצעות מחיצת לחיים.
יצור קטן עדיין לא יכול להגן על עצמו, מכיוון שהוא רך ואין לו יכולת למחוץ.
הוא רק יכול להשתמש בשן היחידה שלו כדי לנשוך, וכך הוא בורח מפני אוייבים.
שפת היצורים הללו היא ציוצים.
המילה השכיחה ביותר שלהם היא ״פאפ״, או ״פאדיפ״. המילים הללו מביעות כמעט כל דבר אצלם.
האוכל שלהם הוא בעיקר דברים רכים, רטובים או לחים, מכיוון שהם אינם יכולים ללעוס בכוחות עצמם.
הם רכים מאוד, ועדינים, ומלאים כל כולם במיץ צבעוני.
המיץ שלהם הוא בעצם הדם שלהם, וכל יצור הוא בצבע שונה מחברו.
ליצורים הללו יש מראה חמוד במינו, העיניים שלהם גדולות ונוצצות, הראשים שלהם ענקיים, והגוף שלהם קטנטן. הידיים שלה הם גושונים קטנים ועגלגלים, ורגליהם דומים לידיהם, רק ארוכים במקצת.
כל פגיעה קטנה עלולה לפוצץ אותם. וכשהם מתפוצצים הם בעצם מתים...
(המצאנו שיש להם טעם מתוק במיוחד למי שאוכל אותם [הכוונה לחיות טורפות, או מחצניות...] (אם זה בטעם פירות או ממתקים.. אבל לא מחייב שזה יהיה טעם של משהו אכיל דווקא.. יכולים להיות יצורים כאלה שיש להם טעמים מגעילים...)
האיברים הפנימיים היחידים שיש להם הם: לב, ריאות, קיבה, מעי קטן ומוח. (הם חסרי עצמות)
יש להם אוזניים קטנטנות הדומות לאוזני כבשה, ריסים ארוכות ועיניים ענקיות - גם לזכרים וגם לנקבות.
יש להם פה קטנטן עם לשון קטנטנה וחמימה, ובנוסף גם שן אחת ויחידה שבעזרתה הם מגינים על עצמם מפני אוייבים (כנכתב בנ"ל).
הקפצנים הפדיפאיים הם יצורים תמימים במיוחד, הם שמחים באופיים הטבעי ואוהבים לרוץ ולקפץ ממקום למקום ולשחק עם כולם, כמו כלבלבונים קטנים.
הם אינם אלימים, ובעלי לב טוב. הם פשוט אוהבים ליהנות מחייהם התמימים..
האימה בשבילם - זה מחטים או בלונים מתפוצצים... (כי זה נותן להם הרגשת פחד כאילו זה יקרה להם והם יתפוצצו...)
Comments