top of page
תמונת הסופר/תRuthi Batashvili

מה המיוחד בך? // רותי .ב.


יש לי משהו חשוב מאוד שלמדתי על עצמי, וזה הייחודיות שלי.

לכל אחד יש משהו מיוחד שלו, משהו שאין למישהו אחר.

זה יכול להתבטא בכל מיני דברים: טבעים מסויימים של אותו אדם, עיסוקים מסויימים, כישורים וכשרונות שרק הוא טוב בהם, ועוד.

ובתוך הכישורים המיוחדים עצמם, יש לכל אדם טביעת אצבע מיוחדת שרק לו יש אותה בכישרון המסויים הזה.


אתן לכם דוגמא למה אני מתכוונת:

ישנו אדם שיש לו כישרון באפיית עוגות קונדיטוריות. בעולם כולו ישנם אינספור אומני קונדטוריה, נכון?! - מה יגרום לנו להימשך לכל אחד מהם או לבחור רק באחד מהם? - הייחודיות של כל אחד!


כן, אמנם יש אינספור אנשים כישרוניים. בין כל הכישרוניים הללו יש את כישרון הקונדיטוריה. ובתוך הכישרון הספציפי הזה ישנם אינספור סגנונות מיוחדים של אמני קונדיטוריה שונים למיניהם. אחד מקפיד על צבעים זוהרים בעוגות שלו, השני יודע לפסל דמויות מבצק סוכר, השלישי עושה את הגימורים הכי טובים שלו על העוגה, וכן הלאה. לכל אחד מובלטת הייחודיות שלו באומנות שהוא יוצר.


אפשר לתת דוגמא נוספת - הפעם על מכשירי אלקטרוניקה.

מה גורם לאדם להחליט איזה טלפון או מחשב לקנות? - הרי יש אינספור חברות שונות בשוק האלקטרוניקה, למה שאדם יבחר דווקא במותג הזה ולא במותג ההוא?!

התשובה לכך פשוטה: הייחודיות.


הייחודיות, השוני של החברה הזו - נמצאת אך ורק בה, לעומת ייחודיות של חברות שונות כל אחת לעצמה.

ישנה טעות נפוצה מאוד: הרבה חברות קטנות מנסות להגדיל את עצמן, ולשם כך הן בוחרות להעתיק תכונות מסויימות של חברה אחת גדולה מסויימת שמצליחה מאוד למשוך קהל. האם החברות הקטנות הללו צודקות במה שהן עושות? - התשובה לכך היא לא.


הפיתרון להגדיל קהל הוא לא לנסות להיות מישהו אחר. אלא להיות אתם, כפי שאתם. עם הייחודיות הטבועה בכם. זה היופי בכישרון שלכם, או במוצר שאתם מנסים לשווק, או בכל תחום עניין בחיים.


אם נולדת עם תלתלים לראשך ועם עיניים חומות, ואתה רוצה שיהיו לך יותר חברים - אל תנסה לצבוע את השיער שלך לבלונד ולעשות לו החלקה כמו שאר החברים שלך בעדר כדי לקבל עוד חברים, אם בחרת לעשות כך - טעות בידך.


תהיה אתה, כפי שאתה.

עם כל ההרכב הגנטי שהוא רק שלך, כי רק לך יש את טביעת האצבע שלך. לא לאף אחד אחר.


שימו לב, דוגמא חדה לחברת ״אפל״:

כל המוצרים של אפל הם שונים מן הכלל וייחודיים בדרך משלהם. אני אישית רכשתי לאחרונה מחשב אפל לצורך העבודה שאני עוסקת בה, הבנתי אחרי סקירות והתייעצויות רבות עם חברות ועם אנשים מקצועיים והגעתי להסכמה שהמחשב האידיאלי שיענה בדיוק לצרכים שלי הוא מחשב מקבוק פרו של חברת אפל.

אני אישית לא התחברתי לרעיון, מכיוון שאפל הם שונים מן הכלל. תמיד יש להם סיסמאות לכל דבר, וחווית המשתמש שלהם שונה מזו של כל המחשבים הרגילים שאני רגילה אליהם - ווינדוס.

לאחר הרכישה של המחשב, לא לקח לי זמן רב להבין מדוע המליצו לי דווקא עליו לצורך העבודה שלי: הייחודיות שלו, הרמה הביצועית שיש רק לו, חוויית המשתמש הייחודית שלו - זה מה שבאמת התאים לצרכים שלי ספציפית.


אני עורכת ווידאו ואפטר אפקטס, אני מאיירת בדיגיטל ויוצרת. לכן הייתי צריכה מחשב חזק מספיק בשביל הצרכים שלי. לא כל מחשב בנוי למלא את הצרכים הללו, ולכן לא כולם מתאימים לסביבת העבודה שאני זקוקה לה.

בחרתי במחשב הזה כי הייחודיות שלו היא מהירות הביצועים שלו. העמידה בכובד התוכנות שאני משתמשת בהן לצורך העבודה שלי.


ויודעים מה? - לאחר שאני כבר מכירה את מערכת אפל, יצא לי להבחין בשינויים בחברות דיגיטל מסויימות שניסו להעתיק את הממשק של אפל! כן, ממש ניסו להעתיק! ולפי דעתם הם הצליחו. אך לדעתי - לא רק שהם נכשלו, אלא גם הרסו את עצמם. הרסו את הזהות הייחודית שהייתה להם. וחבל מאוד.


הטעות הייתה ניכרת מהרגיל, באגים משונים החלו להופיע על המסכים, וחוויית המשתמש אליה הייתי רגילה במחשבים שהם לא אפל - השתנו ונהיו ממש לא נוחים לשימוש. לפעמים אף נתקעים.


זה, בדיוק למה אסור לנו להיות העתק של מישהו אחר.


רוב הסיכויים שהתוצאה תהיה כמו אלה שניסו להעתיק את אפל. הם הרסו את הזהות האישית שלהם. וכיום יוצא לי לפגוש לא מעט חברות ואנשים מקצועיים שמתלוננים על הגרסאות החדשות שיצאו במכשירים שלהם - שניסו להעתיק את חברת אפל ונכשלו, מכיוון שחוויית המשתמש שלהם נעשתה לא נוחה בכלל.

אם הם היו רוצים לקנות מוצר של אפל - הם היו קונים את המקורי. אבל הם בחרו דווקא במוצר שהוא לא אפל, אז למה הרסתם את הזהות שלכם?! עצם זה שאתם לאאא החברה הספציפית ההיא, זה מה שמייחד אתכם. זה מה שגורם לקהל להימשך אליכם. מבינים?!


זהו כמובן הייתה רק דוגמא. (ודוגמא אמיתית לחלוטין, רק שתדעו..)


כעת ממבטו של אומן…

פעם כשהייתי מעיפה מבטים אל עבר אמנים שונים באינטרנט ובספרי ילדים, התלהבתי כל כך מסגנונות האיור שלהם עד שכל כך רציתי לחמוד אותם לעצמי. או במילים אחרות - ניסיתי להיות הם.

עשיתי כל שביכולתי כדי להיות העתק שלהם, הן באיורים והן בעלילות.


העתקתי דמויות, תווי פנים, סגנונות לבוש, שמות… ניסיתי הכל. יצרתי ספר שלם יחד עם אחי - שאמנם העלילה שלו הייתה שלנו, ולא של מישהו אחר. אבל הדמויות היו רובן לא שלנו, אלא העתק של אמנים אחרים.

והאמת, כשהייתי בטוחה כל כך שיצא מזה משהו - (לא רוצה להגיד שטעיתי, כי עדיין יש בליבי תקווה……. לא אפסיק לנסות לעשות הכל כדי שהוא יצא יום אחד לאור בעזרת ה׳!) אז תדעו שעד היום בינתיים לא יצא מזה כלום. לצערי.


הכל נצח לאפס, שום דבר שניסיתי לא באמת הצליח. ניסיתי להבין במה טעיתי, איזה שלבים לא עשיתי נכון ומה עליי לתקן, על אילו טעויות לא לחזור בפעמים הבאות שארצה להוציא ספר לאור.


הבנתי, שכל הזמן הייתי במרדף אחרי סוגים וסגנונות שונים של סרטי אנימציה, ״אני רוצה להיות כמו דיסני!״, ״אני רוצה שהדמויות שלי יהיו דווקא של דיסני! של בן-10! של סמי הכבאי!״…. דווקא אותם רציתי בספרים שלי. כי הם הכי הצליחו אז באותה תקופה. רציתי פשוט להיות הם!


לקח לי זמן עד שנפל לי האסימון, שכאן אני טועה. ואם לא אתקן את הטעות שלי היא עלולה להיגרר הלאה ולפגוע בהמשך הדרך שלי..


לכל חברת הוצאה שהלכתי אליה שללו את הספר שלי. אף אחת לא רצתה להוציא לי אותו לאור מחמת הדמויות המוכרות שהיו שם, שהקניין הרוחני שלהם שייך לחברות אנימציה שונות… שזה יצר מצב מסובך הדורש בקשה לשימוש בזכויות יוצרים - מיותר מכ-10 חברות אנימציה שונות!!!


אני בטוחה שיום אחד יצא מהספר הזה משהו, כי לא סתם השקעתי עליו 5 שנים תמימות באיור ידני על דף ועיפרון. אני בטוחה בזה.

אבל לבינתיים, הבנתי שעליי לתקן את הטעות הנגררת הזו כמה שיותר מהר, ואף למנוע אותה בעוד ספרים שנמצאים אצלי עדיין בתהליך כתיבה.


לא לנסות להיות מישהו אחר.

לקח לי זמן להבין את משמעות המשפט הזה שנכתב אצלי בתודעה, ואולי הבנתי אותו בדרך הקשה, מכל מיני מובנים ובחינות… אבל הבנתי אותו בסופו של דבר.


זה כלל גם את הקינאה שצצה לי מכל מיני איורים דיגיטליים של אמנים באינסטגרם, ראיתי את כמות העוקבים שלהם וראיתי את סגנונות האיור החלק והנקי שלהם. ראיתי את הדמויות שהם מציירים - שרובם היו של דיסני, ועוד אינספור טרנדים של היום.


ראיתי איך הם מציירים את הקווים החלקים, איך הם צובעים את הדמויות שלהם, ואת אופין ההנגשה של האיורים הללו על רקעים יפים וחלקים.


רציתי גם.


רציתי להיות כמוהם, לנסות גם את הסגנון החלק הזה.. אבל בשום אופן לא הצלחתי… לא הצלחתי לצייר בקווים ישרים, הציורים שלי בנויים מהמוני קווים צפופים שיוצרים חוסר איכות קו מיתאר.. (מי שמכיר את האיורים שלי מבין למה אני מתכוונת…)


השינוי בנקודת החשיבה שלי והכמיהה לשנות את סגנון האיור שלי לקווים חלקים יותר - השתנתה ברגע שזכיתי להגיע לפגישת ייעוץ בחברת ההוצאה לאור האחרונה שביקרתי בה לבינתיים, בהרצליה.


שם, כל מי שראה את סגנון האיור שלי התלהב ונדהם באופן לא ניתן לתיאור במילים… חשבתי שהם עושים לי את זה בכוונה, כי הם רוצים למשוך אותי אליהם כלקוחה…. נו, ברור…

אבל לא, התפלאתי מאוד לגלות שלא זו הייתה כוונתם.


היועץ הספרותי אמר לי -

״לאיורים שלך יש משהו כל כך מיוחד, שאני לא רואה הרבה אצל אומני קומיקס אחרים. יש להם כמן סגנון קו ייחודי, אותנטי. הציורים שלך משדרים פשטות ואופי נוגעים ללב, וזה מיוחד. אל תשני את הסגנון שלך. הוא מיוחד כפי שהוא, עם כל קשקושי הקווים. זה קסום!״

וואוו. אחרי מה שהוא אמר לי - הבנתי מה זו ״ייחודיות״. הבנתי מה חשיבותה ועד כמה היא מיוחדת.

הבנתי על עצמי שיש לי טביעת אצבע מיוחדת שאין לאף אומן אחר. עצם זה שהציורים שלי יוצאים עם קו מיתאר משורבט כזה, זה מה שגורם לקוראים להבין שהאיורים הללו הם של רותי.

אותו הדבר גם אצלי בעלילות.

מכירים את זה שבסיפורי גיבורי על יש תמיד את ״הטובים״ ואת ״הרעים״?

בסופו של סיפור תמיד קורה שהטוב מנצח והרע מובס בדרך קיצונית. תמיד לרעים צריך לקרות משהו… במקרה הטוב הם הופכים להיות בצד של הטובים, ובמקרה הרע הם מתים… נו.. כמו תמיד. ״והטובים חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה….״ המשפט השגור אצל כל ילד וילדה.

ובכן, אצלי בעולם זה לא ככה. אבל ממששש לא ככה.

ומאז שהבנתי את משמעות הבידול והייחודיות שלי - זה התעצם בי ונתן לי להרגיש שהינה, אני לא כמו כולם. יצרתי לעצמי מציאות אחרת והגיע הזמן לשבור מיתוסים!

אז אצלי בעולם, אני ואחי קבענו - שדמויות רעות אצלניו - תפקידן להיות רעות. הן לא צריכות להשתנות לטובות או למות בגלל זה.. אלא לשם כך הן נוצרו, להיות רעות! אנחנו אוהבים אותן בדיוק כפי שהן. אם נשנה אותן לטובות - כבר לא יהיה בהן טעם. ואם נהרוג אותן - אז הן סתם ילכו לפח, ויבואו עוד דמויות רעות חדשות שסופן גם כן למות.. אז מה עשינו בזה?!


אצלינו, דמויות הדגל הן הדמויות הרעות! הם הכוכבים שלנו! בזכותם יש לנו כל כך הרבה עלילות בהמשכים, ואף פעם לא משעמם!

כל אחד חי לעצמו, ובמקרים מסויימים הרעים מתעוררים לתקוף את הטובים. זה אקשן אמיתי!

לכל דמות אצלי יש אופי משלה. זה מה שמייחד אותה להיות היא. אחרת, מה זה שווה אם כל הדמויות תהיינה אותו הדבר?!...


רוצים שגם הדמויות שלכם יהיו כאלה? - התשובה שלי: לא!!! אל תהיו כמוני!

אתם מיוחדים כפי שאתם!!!

כל אחד מיוחד כפי שהוא, ואף אחד לא צריך להעתיק אחד מהשני. אחרת יהיה משעמם ולא תהיו מיוחדים.


אם בכל זאת תרצו לשנות משהו בעצמכם או במילים אחרות - להיות כמו מישהו אחר -

הדבר מותר בתנאים מסויימים:

  • רק אם השאיפה שלכם היא להרחיב את הידע האישי שלכם לצורך מטרות משלכם ולא לצורך להיות כמו אותו המישהו האחר.

  • רק אם אתם חובבי עלילות ודמויות של אותו סרט אנימציה / שחקנים / דמויות - והעלילה שתבנו על אותן דמויות תהיה שלכם. (הדוגמא כאן היא על אומנות, אבל היא מתייחסת לכל תחום עניין אחר באשר הוא.)

  • רק אם אתם באמת רוצים לשאוף קדימה ולשאוב השראה מאותם אנשים שאתם רוצים להיות כמוהם. במובן הזה - זה מותר ואף נפלא! (לדוגמא: וולט דיסני. הוא דמיין עולם לעצמו עולם פנימי משלו, וכיום יש לו מספר סניפים של דיסנילנד ברחבי העולם! זו דוגמא לאיש עם חזון - שצריך, כדאי ומומלץ לשאוב ממנו השראה!)

אתגר:
  • תחשבו על עולם קסום אישי משלכם, אילו דברים ייחודיים הייתם מטמיעים בו?

  • אחרי שקראתם את כל זה, מה לדעתכם מייחד אתכם? איזה כישרון מיוחד יש בכם? מה מיוחד בכישרון שלכם שלאחרים אין?

מוזמנים להשאיר לי כאן תגובות :) אשמח לשמוע מכם!

15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page